ICU - ©אינטליגנציה אינטואיטיבית - ©תרפיה באימון
מכון אימון וטיפול, ייעוץ ליחידים, זוגות ומשפחות
השתלמויות למאמנים אישיים ולמטפלים
מייסדת ומנהלת: אסתי פישר היים
טל' 03-6488108
סמנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים

לו״ז קורסים קרובים


הדרכת הורים: איך לגרום לילדך לשתף פעולה?

שאלה שהרבה הורים שאלו אותי:
איך לגרום לילדים לציית מרצון
(בלי עונשים ובלי עצבים)?
התשובה: זה קל!

היא הייתה צועקת על הילדים. צורחת.
נשכבת על הספה, מיואשת.
לפעמים התחננה בדמעות.
הם לא שמעו בקולה. התעלמו מבקשותיה.
הוא היה מעיף איזה צ'פחה מדי פעם. כועס, מאדים, מפליק.
אתה מכוער, צעקו לו הילדים.
אני שונא אותך, הם אמרו לאימם.
זה הגיע למצב שהילדים "ניהלו" את הבית … והם אפילו לא ידעו שהמצב גרוע עד כדי כך, עד ש… התחילו צרות גדולות …

איך לעצור את ההתדרדרות?
והאם אפשר בכלל לגרום לילדים לציית מרצון?
אפשר!
אסביר בקצרה טכניקה שתמיד עובדת.

מהו ציות?
באופן רגיל אנחנו מפרשים ציות כמצב בו "המציית עושה מה שאומרים לו". מצב כזה יכול להתפרש גם באופן שלילי: "אתה תצווה עלי?" או "את תגידי לי מה לעשות?" אכן, פעמים רבות, מתפתחים יחסים שליליים בין הורים וילדים עם פרשנות מעוותת לגבי ציות.
אך, בעיניי, ציות הוא סוג של שיתוף פעולה. במילים אחרות: מצב חיובי ומשמח לשני הצדדים.

תחשבו לרגע:
אם ציות הוא שיתוף פעולה – הרי נדרש גם מההורים "לתת משהו".
האם לא כך הדבר בשיתופי פעולה? כל צד נותן משהו ומקבל משהו.
וכאן אנו כבר מגיעים לעיקר: הורים חכמים שרוצים ללמד את ילדיהם לציית – יוצרים מערכת יחסים, בה כל צד נותן דבר מסוים ומקבל דבר מסוים. באופן זה, הציות אינו "עיוור" או כפייתי, חלילה, אלא נעשה מתוך הרבה אהבה, כבוד הדדי ושמחה.
ההשקעה של ההורים ביצירת מצב נעים כזה היא חד-פעמית, והתוצאות נהדרות ונשמרות לאורך כל השנים.

הנה דוגמה להבהרת הטכניקה:

אילת, בת תשע, משליכה את הילקוט בכניסה לבית.
כל יום, אחרי בית ספר, אפשר לדעת שאילת כבר חזרה מהלימודים כי הילקוט, וגם נעלי הספורט המזיעות, וגם המעיל, לפעמים, הכול מושלך על הרצפה ליד דלת הכניסה.
"מאה פעם אמרתי לה לשים את זה בחדר שלה, והיא ממשיכה לזרוק את זה כאן , בכניסה."
אימא של אילת מתרגזת בפעם המאה. מיואשת. צועקת. מאיימת.
האם זה עוזר לה? בודאי שלא.
מה זה כן גורם? זה גורם לאילת להיעלב, לכעוס, ולהתרחק מאמהּ.
לפעמים, אימא של אילת ממש מתחננת.
האם זה עוזר? בודאי שלא.
מה זה כן גורם? זה גורם לאילת להרגיש קצת חוסר כבוד כלפי אמהּ. איזה קפטיין מתחנן לפני הצוות שלו שיעשה מה שהוא אמור לעשות?

בדוגמה למעלה יש תיאור קיצוני לשני מצבים שונים של חוסר כבוד והרגשה רעה. כשהאם צועקת היא אינה מכבדת את אילת, וכשהיא מתחננת – היא מוותרת על כבודה-שלה. שתיהן מרגישות רע בכל מצב כזה.
ברור כי בלי כבוד הדדי ובלי הרגשה טובה לשני הצדדים – היחסים אינם יכולים להיות חיוביים.

אז ניגש ל הדרכת הורים: איך לגרום לילד לשתף פעולה?

יש פתרון קל. טבעי. נעים.

הנה לפניכם, בקצרה ולעניין, טכניקה אחת בה שני הצדדים מכובדים ולשני הצדדים יש הרגשה טובה.

אימא של אילת מברכת את בתהּ במאור פנים. לאחר מכן, היא אוחזת בידה, ואומרת לה, "בואי אתי רגע, בבקשה." הן ניגשות אל דלת הכניסה. "הדברים כאן מפריעים, הם בדרך, בואי ניקח אותם לחדר שלך." האֵם מגישה לאילת את הילקוט, מרימה בעצמה את נעלי הספורט ואת המעיל, ומייד היא מובילה את הדרך אל החדר של אילת. "תודה, אהובה שלי, איך שאת משתפת פעולה. זה יהיה עוד יותר טוב שתעשי את זה בעצמך בפעמים הבאות. עכשיו, תתארגני ובואי לאכול. תספרי לי איך היה היום בבית ספר. אחרי זה גם לי יש סיפור קטן בשבילך."
אימא של אילת מלטפת את שיער בתה באהבה ויוצאת מהחדר.

ציינתי למעלה כי ההשקעה חד-פעמית. לא אמרתי שההשקעה היא "פעם אחת".
כמה פעמים תצטרכו לבצע יחד עם הילד את הפעולה שברצונכם שהוא יבצע בעמצמו? זה תלוי במיומנות ובהתמדה שלכם :) וגם בילד – בגילו, ביכולותיו ובאישיותו.
ההשקעה היא "חד-פעמית" כי בסוף התהליך, אחרי שבע – או שבע-עשרה פעמים – הילד לומד מה מצפים ממנו וזה נשאר אתו לכל החיים. אמנם, ילד בן תשע לא צריך שיראו לו איך לשים את הילקוט בחדר, אבל – אם עד היום הוא לא קיבל הדרכה הורית טובה, אז דווקא כן, תראו לו מה לעשות. תדריכו אותו.
המשמעות של המילה "להורות" היא לאו דווקא "לצוות או לתת הוראות". לטעמי, "להורות" משמעותה: "להדריך או להורות את הדרך." תנו לילד יד, הדגימו לו שוב ושוב בחיוך, בשקט. באהבה, בכבוד.

אגב, גם המילה החיובית צֶוות באה מהשורש "לצַווֹת" – והתוצאה היא צוות המשתף פעולה. גם הבית יכול להיות צֶוות נפלא המשתף פעולה ברצון.

בדרך כלל, הילדים לומדים מהר ושמחים לשתף פעולה, כלומר – לציית ולעשות מה שמצפים מהם. מדוע? כי הם נהנים לשמח את ההורים והם נהנים גם מהיחס המכבד, מה"תודה", מהחיוך של ההורה, ובעיקר – מהתחושה הפנימית שהם באמת ראויים לכל הכבוד והאהבה שהם מקבלים.

זה נשמע קל? זה באמת קל.
עדיין לא פגשתי משפחה שיישמה את השיטה ולא נהנתה מהתוצאות לאורך שנים.

בהצלחה!
אסתי פישר היים

 

ייעוץ להורים
לשיחת התייעצות ללא תשלום השאירו הודעה:  03-6488108
הקו מאויש, 24 שעות ביממה.
כל טוב לכולם!

לציית בשמחה
להרשמה
 כן לא
רוצה להשתתף בשיעור פתוח? 
נא להקליד את הקוד:
captcha
נשמח לחזור אליך בהקדם!


©כל הזכויות שמורות ל- iCU המרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית